האנטומיה של העפעפיים  

בלוטות העפעף- Lacrimal Glands

על פני העפעף ישנן בלוטות הפרשה רבות:

1. בלוטות זיעה של העור ובלוטות הדמע. בלוטות הדמע נותנות את האלמנט המימי של הדמעות ונפתחות  בחלק האחורי של   העפעף.

2. בלוטות ע"ש Moll המפרישות את  השבה השומנית של הדמעות.

3. בלוטות חלב Meibomian Gland. 

שרירי העפעפיים ותפקידם

שרירים משורטטים, רצוניים:
1. השריר הטבעתי (Orbicularis Oculi) נמצא מתחת לעור העפעף. תפקידו – לכווץ ולעצום
    את העין.
2. השריר מרים עפעף - Levator Palpebrae, גורם להרמת העפעף ופקיחת העיניים. 
    בתנאים מסוימים או בגיל מבוגר שריר זה נחלש ואז נגרמת צניחת עפעפיים. העין נראית
    קטנה יותר וסגורה בחלקה.

שריר חלק , לא רצוני:
1. Muller Muscle, תפקידו – הרמת עפעף.     

הרכב הדמעות

נוזל הדמעות מכיל מים, ליפידים, ליזוזים, אימיואובלגין, גלוקוז, נתרן ואשלגן וגם "mucin" ואוריאה (שתנן).
חלק מהחומרים הללו מסייעים במלחמת המערכת החיסונית נגד זיהום מחיידקים.
תפקיד נוסף של דמעות אלה הוא שמירת על לחץ תת-עיני תקין.

ישנן 3 תת-שכבות המרכיבות את שכבת הדמעות שנמצאת על פני העין:

1. שכבת הבסיס רירית הצמודה לעין הלחמית. תפקידה – לובריקציה ומניעה מאנטיגים לתקוף את העין

2. שכבת הביניים המימית, שמרכיבה את עיקר נפח הדמעות ,  "דמעות רפלקס" 
   סוג זה של דמעות נוצר כתוצאה מגירוי של העין על ידי גוף זר כגון אבק, לכלוך, רעלים או חומרים כאדי בצל או כגז מדמיע.
   דמעות נועדו לשטוף החוצה את הגופים המגרים שנכנסו לתוך העין. פעולה זו מתרחשת כל הזמן באמצעות ייצור וניקוז מתמיד
   של דמעות מהעין. הפעולה הנ"ל מתגברת כאשר נכנס גוף זר או אבק לעין, תופעה המוכרת לכולנו מחיי היום-יום.
   הדמעות משתתפות גם בהזנת השכבה החיצונית של הקרנית שהינה שקופה ואינה מכילה כלי דם כלל. 
   תפקידה - לספק חמצן לקרנית, אנטיבקטריאלי ולובריקציה.

3. השכבה החיצונית – השומנית. מופרשת ע"י בלוטת שומן. תפקידה - למנוע אידוי של שכבה הנוזלית.  

פגיעה בכל אחת מהסטרוקטורות האלה יכולה לפגוע באיכות הדמעות.
הדמעות יוצרות שכבה שקופה, דקה ואחידה על פני הקרנית (הכיפה השקופה בקדמת העין). קרני האור פוגעות בשכבת הדמעות, נשברות ומתרכזות בצורה ממוקדת על פני הרשתית על מנת לאפשר ראיה חדה.
תרומתה של שכבת הדמעות במיקוד האור על פני הרשתית משתווה ואף עולה על תרומתן של כיפת הקרנית ועדשת העין. כל הפרעה
לאחידות שכבת הדמעות תגרום למיקוד פחות טוב של האור על פני הרשתית ולירידה בראיה.