סוגי בעיות ברפואת עיניים
המבנה הפיזיולוגי של העין מתחלק באופן כללי לשני חלקים עיקריים: מקטע קדמי- בתוכו הקרנית והעדשה הקריסטלינית האחראיות על יצירת תמונה חדה על רשתית העין ומקטע אחורי- בתוכו הרשתית, כאשר תאי הרשתית ממירים את גירוי האור לאותות חשמליים אשר עוברים לסיבי עצב הראיה ומשם למסלולים עצביים במוח.
תפקוד מערכת הראיה דומה בחלקו לפעילותה של מצלמה. הן לעין והן למצלמה יש מנגנון פיקוח על כמות האור החודר לעין. במצלמה מנגנון זה נקרא צמצם, בעין זוהי הקשתית. שרירי הקשתית אחראים על גודל פתח האישון- באור עמום גורמים להתרחבותו, ובאור מסנוור גורמים לצמצומו. המצלמה משליכה את קרני האור אל סרט הצילום, בעין הקרנית שוברת את קרני האור ומשליכה אותן לעדשת העין על מנת למקדן ומשם עובר האור אל הרשתית. הרשתית מורכבת משלושה סוגי תאים וביניהם תאים קולטי אור ( פוטו רצפטורים) האור מגיע לתאים אלו ומגרה אותם וכתוצאה מכך עוברים מסרים עצביים למוח.
בעיות עיניים שכיחות:
הפרעות אופטיות: במצב רגיל קרני האור המגיעות לעין מגיעות למיקוד על הרשתית, אולם במצבים של הפרעות אופטיות המצב שונה. כאשר קיים קוצר ראיה- קרני האור מגיעות למיקוד לפני הרשתית, במצב של רוחק ראיה- מאחורי הרשתית. כתוצאה מכך נוצרת על הרשתית תמונה בלתי ממוקדת.
הפרעה אופטית נוספת זהו הצילינדר. הצילינדר נגרם כאשר מבנה העין אינו עגול וכתוצאה מכך שבירת האור ע”י הקרנית אינה מדויקת, האור נופל על הרשתית באופן בלתי מדויק ומתקבלת תמונה מעוותת ברשתית
עין עצלה: בעיית עין עצלה היא בעיה שהתחלתה אופיינית לתקופת הילדות המוקדמת, כאשר קיים ליקוי בהתפתחות התקינה של העין. סיבות אפשריות לבעיה זו- פזילה הגורמת לתמונות המגיעות למוח להיות בלתי מתואמות ומס’ משקפיים גבוה או בלתי זהה בכל עין.
זוקן ראיה/פרסביופיה:
ליקוי ראיה נפוץ ביותר אשר התחלתו אופיינית לגילי 40+. בעיה זו מתבטאת בטשטוש הראיה מקרוב. הסיבה לבעיה זו היא ירידה בגמישות עדשת העין הגורמת להחלשות כושר האקומודציה. הפרביופיה מאופיינת בתחושת לחץ בעיניים לאחר קריאה ולעיתים אף בכאב ראש.
דלקת לחמית: הלחמית היא איבר העשיר בכלי דם וצבעו שקוף. הלחמית מצפה את המשטח החיצוני של העין ומהווה הגנה על העין, כמו כן היא אחראית ליצירת דמעות. תגובה של הלחמית לגירויים שונים מתבטאת כדלקת. דלקת הלחמית מאופיינת בהפרשות מן העין, עקצוצים וגירויים.
כתמי צבע- תלוי במידת הקטרקט.
גלאוקומה/ברקית: גלאוקומה היא מחלה הגורמת לפגיעה בעצב הראיה ומביאה לניוון הדרגתי של סיבי העצב. לרוב קשורה הפרעה זו בחסימת דרכי הניקוז של נוזל העין. חסימה זו גורמת ללחץ תוך עיני שפוגע בעצב הראיה. תחילתה של מחלה זו מתאפיינת בד”כ בפגיעה בראיה ההיקפית.
ניוון מקולרי כתוצאה מגיל: המקולה ממוקם במרכז הרשתית ואחראי על הראיה המרכזית הכוללת בין היתר את היכולת לנהוג, לקרוא ולזהות פנים. ניוון המקולה, השכיח בגילאי 50+ עשוי לגרום לאובדן ראיה חמור. ניוון מקולרי מתאפיין בראיה מעוותת, ראיית קוים ישרים כעקומים, ראיית תמונה בגודל קטן יותר מגודלה המקורי והפרעה של “כתם” בשדה הראייה המרכזי.